<h1>מחזור ויטרי סימן תצ"ח הלכ' נדה לרש"י</h1>
<h2>דף ח.</h2>
הילכות נדה. כקנה וקידה ארוכות באין מידה. לרבנא שלמה ב"ר יצחק ז"ל. נידה דאורייתא הכי פירושא. אם ראתה דם בתחילת נידותה טיפת דם כחרדל. או פחות מיכן טמאה כל שבעה. בין שפוסקת באותה ראייה. בין שאינה פוסקת עד סוף כל שבעה. ובלבד שתפסוק לסוף ז'. וטובלת בערב לעת צאת הכוכבים ומשמשת עם בעלה. ואותה טבילה היתה בזמנה. ועלה דההיא אמרי' טבילה בזמנה. ולאותן סוף ז' ימים היו נכנסין אחד עשר יום שבין נדה לנדה. ומה היא באותם הימים אם רואה יום אחד ופוסקת לערב היתה שומרת יום כנגד יום וטובלת לערבו של יום שני ומשמשת. וכן אם ראתה שני ימים רצופים שומרת שלישי כנגדם וטובלת. וכן היתה עושה שומרת יום כנגד יום או יום כנגד שנים עד סוף י"א יום. ומיכן ואילך אם היתה רואה מתחילין ימי נידותה לבא. ונוהגת בעצמה דין שאר נידה. ואותם הימים מקרא והלכה למשה מסיני הן במסכת נדה. ואם היתה רואה ג' ימים רצופין באותם י"א יום בין בתחילה בין בסוף זו היא זבה גמורה. ותשב עליהן ז' נקיים דבר תורה מיום שפוסקת לראות. וכשהיתה מונה ז' נקיים. אם ראתה באותם אמצע השבעה או בסוף השבעה סותרת כל מה שלפניה ומתחלת למנות מיכן ואילך. וכן כל ימיה אם לא הספיקה להשלים ימי נקיותה. אבל פסקה מתחילין ימי נידותה לבא ונוהגת בעצמה כאשה בנידתה. כמו שמפורש למעלה. וחומר בנידה. שאפי' בראייה אחת טמאה כל שבעה. מה שאין כאן בזבה. שאינה אלא שומרת יום כנגד יום. וחומר בזבה. שכשרואה שלשה ימים רצופים יושבת שבעה ימים רצופים מה שאין כן בנידה. שאפי' רואה כל שבעה ופוסקת אותו יום שבעה טובלת לערב ומשמשת. ועתה פירשתי י"א יום שבין נדה לנדה וימי זיבה כדין תורה.
